מצגת: שולה מ. צילמה: רחל ורדי

בני – דרום מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ העלייה לקרקע בבני דרום שעל אדמות הכפר הערבי "ערב-אל—סוכריר", הייתה באביב תש"ט- 1949 על ידי חברי גרעין "נתיבות-כפר דרום". חברי גרעין זה הם אלה שלחמו בכפר דרום שבנגב נגד הערבים שהתנכלו ליישובם תקופה ארוכה, ולאחר קרבות קשים ואבדות כבדות לחברי הקבוצה וללוחמים שתגברו אותם, נאלצו לנטוש את הנקודה בפקודת שר הביטחון דאז והמקום פונה. כעבור מספר חודשים התאחדו חברי קבוצה זו עם קבוצה נוספת שנקראה "מורשה" ( מיוצאי אמריקה ודרום אפריקה) אליהם נוספו חניכי כפר הנוער הדתי וקבוצות אלה הם המייסדים של בני דרום.                       הקבוצה מנתה 35 חברים ו- 6 ילדים והחיים התנהלו על פי עקרונות הקיבוץ הדתי. הוקצב לישוב שטח של 3000 דונם קרקע פורייה, המבורכת בשפע של מים. עיקר הפרנסה הייתה מגידולים חקלאיים על שטחי קרקע אלו. כמו כן הוקמו לולים לרבייה, ורפת שפעלה עד 1966 . בשנת תשכ"א –1961 הפך הקיבוץ למושב שיתופי. משפחות הצטרפו למקום וגם מקורות הפרנסה התרחבו על ידי מפעלים שהוקמו: * "כד" - מפעל לחמוצים. * "שיבולים" - מפעל לאטריות. * "כיף דרום"- ענף תיירותי. * מרכז מבקרים - בית בד ומרכז לימודי על שמן הזית. * מרכז למודעות עצמית.                      

בלב הנגב הצפוני כ 10 ק"מ ממערב לעיר באר- שבע, במרכז שדות חקלאים, שוכן אתר הפסולת המודרני- דודאים. האתר שהחל פעילותו בשנת 1990 משמש כאתר לטיפול בפסולת בעיקר מדרום הארץ, וקולט כ1000 טונות אשפה ליום. אתר דודאים הינו אתר ייחודי המשלב אתר הטמנה פעיל ומרכז ללימוד נושאי סביבה. ייחודיותו של האתר בכך שהוא מחולק לאגפים המטפלים בפסולת מסוגים שונים, החל בפסולת ביתית וכלה בגזם גינות. אתר דודאים

רהט הוקמה בשנת 1972 ביוזמת הממסד. תחילה נוהלה על ידי מועצה איזורית בני שמעון עד שנת 1980, ובהמשך נוהלה על ידי מועצה ממונה. בשנת 1989 נבחרה מועצה מקומית לראשונה ברהט. בשנת 1994 קיבלה מעמד עיר ואם בישראל אשר תחום שיפוטה כ- 20,000 דונם. השבט הראשון שבמקומו הוכרז על הקמת היישוב היה שבט אל-עוברה. רהט היא אחת משבעת העיירות בנגב המתוכננות לריכוז האוכלוסיה הבדואית, מספר התושבים כולל הפריפריה הינו כ- 45,000 תושבים. השם רהט- פירושו בערבית קבוצת אנשים החיים בצוותא. רהט

נתיבות נתיבות הוקמה בשנת 1956 כמרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון-מערבי עם היישובים שדרות ואופקים. אל היישוב החדש הובאו עולים מצפון אפריקה שעלו לארץ בראשית שנות ה-50. בנתיבות חיים כיום -2007- 38,500 תושבים. על אדמת נתיבות של היום ישב בעבר הכפר הערבי "מוחרקה". העיר גדלה בשנות ה-80 עם היחלשות החקלאות ומעבר של תושבי מושבים בסביבתה אליה. בשנת 2000 הוכרה כעיר. בשנים האחרונות נהנית העיר מפריחה כלכלית-חברתית, ובניגוד לערי האזור ישנה הגירה חיובית לעיר. עיקר פרסומה של העיר בא כמקום מושבו, ולאחר מכן מקום קבורתו, של הבאבא סאלי, אשר לזכרו נערכת בכל שנה הילולא. הפסוק "דרכיה דרכי נעם ונתיבותיה שלום " (משלי) הוא המקור לשם שניתן לה.

בית הילדים "נווה חנה" בקרית גת, הינו בית חם ל-90 ילדים בגילאי 3-18, אשר אינם יכולים לגדול בביתם. לפני כמספר שנים הוקמה בבית הילדים "מאפיית ילדודס", מאפיית לחמים איכותיים, בניהול אופה שוויצרי מומחה. הילדים הבוגרים משתלבים בעבודת האפייה ומתחנכים לערכי עבודה. מעבר לרעיון החינוכי, רווחי המאפייה מופנים לפיתוח והפעלה של תוכניות העשרה וטיפול, חוגים, מתן מענה לצרכים מיוחדים, הזדמנות לילדים העובדים לקבל דמי כיס וכדומה. המאפייה משמשת גם דלת כניסה להשתלבות בחברה, לא כמקבלי עזרה ותמיכה, אלא כאנשים תורמים ומועילים.