להחזיר את החרדה למקומה הטבעי מחשבות על המלחמה הבאה

מחר כשהצבא יפשוט מדיו או "מחשבות על המלחמה הבאה" ? מחר כשהצבא יפשוט מדיו ליבנו יעבור לדום? אחר כל איש יבנה בשתי ידיו את מה שהוא חלם היום כל זה אינו משל ולא חלום...

מה יאפיין את תרומת אנשי הביופידבק אנחנו אנשי הטכנולוגיה אנחנו אנשי הפיזיולוגיה אנחנו אנשי הפסיכולוגיה מה יאפיין את המלחמות הבאות: היחס בין הפרעות חרדה לפגיעות פיזיות עולה המרכיב הביולוגי בתגובות החרדה הנו מאוד מרכזי קיימת אפשרות שלא ניתן יהיה לתת עזרה פנים לפנים

איך נתכונן למלחמה הבאה? פעילות הכנתית או מונעת מבוססת על ידע פסיכופיזיולוגי ועל יכולות טכנולוגיות מבוססות אינטרנט. תהליך אבחוני – האפשר לקיים תהליך מיוני שיאפשר לזהות האם נבדק אחד יכול לפתח הפרעה פוסט טראומטית והשני – כדאי להוריד ממנו את תווית הנפגע בהקדם האפשרי? התערבויות פרטניות הנעזרת בביופידבק– מודל של יובל עודד יחד עם עדות מאחות בריאות הציבור בשדרות – אורלי עמרם

האפשר להעזר באינטרנט בעת חרום

De-Stress 1997 חזור

מעבר לדמיון 2003 במצבי הרפיה מתרחשות תופעות גופניות המלוות בתחושות רוגע ושמחת חיים. חזור

פעילות מונעת – איך ללמוד מהמסורת היהודית, המזרחית ממוצרט וממצעד הפזמונים כולנו יודעים כי נשימה בקצב איטי (קרוב ל 6 נשימות בדקה) יוצרת הפעלה פאראסימפטית ומאפשרת איזון ורגיעה. הבעיה היא כי אנשים שוכחים להפעיל את הטכניקה בזמן אמת. במקביל אנחנו יודעים כי תפילה מחד מנטרה מאידך הנם יעילים בהשגת HRV מאוזן. כן אנו מכירים את המחקרים של גביש וגרוסמן על הורדת לחץ דם באמצעות מכשור המשתמש במוזיקה. ואחרון חביב – אנחנו אולי זוכרים את אלי מקביל – ושיר ההתמודדות שלה....

רמת HRV (ירוקים) עם טכניקות רגילות

רמת HRV (ירוקים) ועם מוזיקת הנש(י)מה

התערבות פרטנית של אנשי ביופידבק במצב לוחמה (מודיפקציה של יובל עודד, תומר יעקובוב, דן טונה, רוני אינגל ועוד)

על הצורך במיון תופעת נפגעי החרדה המאפיינת כל כך את תגובת העורף בשנים האחררונות , מהווה אתגר לאנשי בריאות הנפש ולמדינה כולה. זה עתה יצאנו מ"עופרת יצוקה" וממלחמת לבנון השנייה. מלחמות אלו מדגישה במיוחד את האלמנט הפסיכולוגי ואת שאלת האבחון והטיפול ב"נפגעי החרדה".  

אפשר לשאול שאלות רבות לגבי "מושג" זה, של נפגעי חרדה - שהרי אין במילון המונחים הפסיכיאטרי אבחנה כזו. אבל גם אם נניח את הנומוקולטורה בצד, השאלות המרכזיות הנן: מה עושים עם אנשים אלו? מדוע הם מופנים הם לבתי החולים, ואיזה איזה טיפול הם מקבלים שם? כיצד אפשר לנתב את הבהלה/חרדה הטבעית כל כך, מן המקום הרפואי למקום האנושי, הנורמלי והלגיטימי?

שבעה מיליון נפגעי חרדה? ד"ר ירדן לוינסקי פסיכיאטר אצל אחוזים בודדים, עד 10 אחוז מאלה שסובלים מתגובת חרדה, עלולה להתפתח תגובה ממושכת יותר, המכונה תגובת דחק פוסט טראומטית. הסימנים של התגובה החריפה מתמידים מבלי שהאדם יכול לשלוט בהם בכוחות עצמו. אנשים שפיתחו תגובת חרדה פוסט טראומטית זקוקים לסיוע מקצועי של פסיכיאטר או פסיכולוג, על מנת להתמודד עם השיבושים שנגרמים על ידי ההפרעה.

שבעה מיליון נפגעי חרדה? (המשך) ד"ר ירדן לוינסקי פסיכיאטר אז מה עושים עם האנשים שסובלים מתגובת חרדה? לרוב, לוקחים אותם לבית חולים או למרכז טיפולי כלשהו, ושם מדברים איתם, מרגיעים אותם - ושולחים אותם הביתה למה? אני באמת לא יודע. אפשר לחשוב על תיאוריות קונספירציה שהסיבה היא שצריך לעשות משהו עם כל האמבולנסים שהגיעו, אולי כי צריך להראות שהמצב נורא בצד שלנו גם (והוא באמת נורא), אבל הסיבה העיקרית היא שכל האנשים מסביב פשוט רוצים להרגיש שהם עושים משהו. ובאמת, עצם התמיכה והעידוד שלהם היא החשובה, ולא הפינוי לבית החולים.

שבעה מיליון נפגעי חרדה? - המשך ד"ר ירדן לוינסקי פסיכיאטר אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם החרדה שכולם סובלים ממנה כדי לצמצם את תגובות החרדה? בגלל שהחרדה נובעת ממקור חיצוני שמהווה איום אמיתי, לא ניתן לחסל אותה, אבל ניתן לנסות להחזיר חלק מתחושת השליטה ובכך לצמצם את החרדה

האפשרות למיון הצורך בהערכה מוקדמת אי התייחסות לאפשרות של תגובת טראומטית התייחסות ייתר לתגובת חרדה נורמלית

האפשר לנבא מי יפתח תגובה בספרות הטראומה יש מדי פעם איזכורים של מבחן בשם "Audotory Startle Response"   המבוסס על הצגה של 15  גרויים קולים חזקים, החוזרים על עצמם כל כדקה, ובדיקת תגובת המוליכות החשמלית של העור. ההשערה היא כי תגובת העליה במוליכות צריכה ללכת ולקטון עם כל גרוי חוזר. מספר לא קטן של מחקרים (ראה רשימה בבילוגרפית בסוף המאמר) הראה כי אצל אנשים עם תגובה פוסט טראומטית קיימת חזרתיות של תגובת ה מוליכות - עם פחות דעיכה בהשוואה לאוכלוסיה נורמלית.

האם אפשר יהיה להשתמש במבחן זה על מנת לנבא מי יפתח תגובה פוסט טראומטית ומי לא? התשובה היא מאד לא ברורה. האם אי יכולת זו להביטואציה כפי שמתגלה במחקרים מאפיינת רק נפגעים פוסט טראומטים או גם הפרעות חרדהאחרות?   שאלה אחרת היא, האם מדובר בתופעה הקורית לנבדקים אחרי חשיפה לארוע טראומטי, או שהתופעה הינה מאפיין אישיותי קודם - גם בשאלה זו חלוקות הדעות בספרות. במאמרו של פרופ' אריק שלו מהדסה מתוארת אפשרות זו כריאלית, אך על פי הבנתי - היא אינה מופעלת בדרך קבע בתהליכי מיון נפגעי חרדה בישראל.

מודל אפשרי למיון?

הבעיה היא שאין לנו ואין בספרות - נורמות לגבי מבחן החשיפה החוזרת האפשרות להשתמש במבחן זה לאבחון נטייה לפיתוח תגובה פוסט טראומטית יהיה אפשרי לאחר שנבצע את הפעילות הבאה. בניית נורמות לתגובתיות בניית נורמות להסתגלות בניית נורמות להסתגלות לחשיפה חוזרת

השיטה כל אחד מאנשי האגודה המעוניין בפיתוח הנורמות יצטרך לערוך בדיקות על 12 נבדקים הנחשפים לגרוי חיצוני (רעש, שאלה מביכה?) ולגרוי פנימי (כיווץ שריר, נשימה מהירה) פרופיל תגובתיות פרופיל הסתגלות מבחן חשיפה חוזרת אם נרצה להדר נבדוק גם את ההתקדמות של מבדק זה בשלבים שונים של הטיפול (תחילה, אמצע וסיום)

השיטה - המשך הנתונים יועברו לאקסל וינותחו כנראה שנדרש לעוזר מחקר – ואולי נבקש מכל אחד המשתתף בניסוי (או מהאגודה?) לסייע במימון עוזר מחקר כזה. התוצר הסופי יהיה שכאשר אנחנו נעשה בעתיד את הפרופיל ואת מבחן החשיפה החוזרת נוכל לקבוע האדם הזה הנו מגיב כמו הנורמה מעל הנורמה או מתחתיה כן נוכל לקבוע האם הוא בעל נטייה להגיב לגרוי חוזר מעל הנורמה או מתחתיה

Some Examples of types of EDA Graph

מהי תגובתיות חזקה – אין לנו נורמות

אין לנו נורמות - מהי הסתגלות (אדפטציה) טובה